מהאישי ללאומי: מה למדנו?

בעקבות האתגרים העצומים שפרצו מאז ה-7 באוקטובר 2023, הגבולות בין ההתמודדות האישית לבין האחריות הלאומית החלו להיטשטש. הדבר בלט בכנס האחרון של עמותת אנוש, עמותת בריאות הנפש המובילה בישראל, שם אנשי מקצוע ממגוון תחומים התכנסו כדי לשתף כיצד הם מתמודדים עם המשבר ומה הם למדו לאורך הדרך. הכנס שהתקיים ב-4 בספטמבר היה מלא בדיונים, התערבויות ותובנות חשובות.

החל מהדברים שנשא שר הבריאות, אוריאל בוסו, ועד הנאום מעורר ההשראה של הגברת הראשונה, מיכל הרצוג, היה ברור שבריאות הנפש מקבלת סוף סוף את תשומת הלב הלאומית שהיא ראויה לה. בפוסט הזה אתמקד באחת מהשיחות שהתקיימו במהלך היום - פאנל עוצמתי שעסק בנושא: איך התמודדנו ומה למדנו, שנוהל על ידי טל אלכסנדרוביץ-שגב, והתמקד באופן שבו אנשי המקצוע התמודדו עם הדרישות חסרות התקדים שניתנו להם.

הפאנל כלל את ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות; פרופ' גיא דורון, המדען הראשי של GGtude ופרופסור בביה"ס לפסיכולוגיה ע"ש ברוך איבצ'ר באוניברסיטת רייכמן; שרון בלום מלמד, ראש שירותי הרווחה בעיריית תל אביב-יפו; וד"ר הילה הדס, מנכ"לית עמותת אנוש.

למידה מואצת: האחריות הלאומית

טל אלכסנדרוביץ-שגב פתחה את המושב במילים מדויקות:"כל אחד מאיתנו כאן התמודד עם אתגרים עצומים מאז ה-7 באוקטובר. נוספו משימות רבות, קשיים אישיים לא פשוטים, ודברים נוספים על כל מה שכבר היה קיים. אני מזמינה אתכם לשתף כיצד התמודדנו עם התקופה הזו."

מה שקרה בעקבות דבריה היה שיח כן וישיר על כובד המשבר הלאומי. ד"ר גלעד בודנהיימר שיתף בנטל הייחודי שמערכת בריאות הנפש נאלצה לשאת בתוך הכאוס: "הקושי הגדול ביותר הוא תחושת האחריות הלאומית," אמר. "זה באמת נטל כבד, במיוחד כשמדובר באירוע כל כך כאוטי."

בודנהיימר תיאר את המורכבות שבתגובה למשבר, כאשר מערכת בריאות הנפש כבר סבלה ממחסור במשאבים עוד לפני ה-7 באוקטובר.הצורך הפתאומי במתן מענה בקנה מידה רחב היה מכביד, אך בו זמנית יצר גם הזדמנות. "אני זוכר את עצמי ברגעים הראשונים ב7 באוקטובר," הודה, "אמרתי לעצמי – נתחיל לייצר איזשהו מענה להיקפים שנדרש להתמודד איתם."

עם זאת, לא הכל היה ייאוש. מתוך הכובד הזה צמח שיתוף פעולה חוצה מגזרים.עבור בודנהיימר, היכולת לעבוד בשיתוף פעולה עם סקטורים שונים, כולל יצירת שותפויות חדשות עם גורמים פילנתרופיים, נתנה לו תקווה. "לפני ה-7 באוקטובר כמעט ולא היה שיח עם פילנתרופיה," הוא שיתף, "אבל עכשיו אנחנו מבינים שהם כאן כדי לעזור."

חדשנות מול חיבור אנושי: תפקיד הטכנולוגיה

הפאנל עבר אז לדיון על המתח בין חדשנות לבין הצורך בחיבור אנושי בטיפול בבריאות הנפש. פרופ' גיא דורון, אשר מלבד היותו פרופסור באוניברסיטת רייכמן, גם מכהן כמדען הראשי של GGtude, חברת סטארט-אפ המשלבת בין פסיכולוגיה וטכנולוגיה, התייחס לשאלה כיצד הטכנולוגיה יכולה לשמש כמשאב.

כאשר נשאל על תפקידה של הטכנולוגיה בתחום בריאות הנפש, דורון הודה כי ישנם אנשים החשים אי נוחות מההסתמכות הגוברת על כלים דיגיטליים.עם זאת, הוא הדגיש כי הטכנולוגיה יכולה לספק תמיכה חיונית במיוחד במצבים של מחסור במשאבים. "אנחנו תמיד שואפים ומעדיפים להיות בקשר עם אדם אמיתי," אמר, "אבל ישנם שלבים רבים שבהם הטכנולוגיה יכולה לסייע, גם במצבים עם פחות מגע אנושי."

דורון הצביע על הדרכים שבהן ניתן לשלב טכנולוגיה בטיפול הנפשי – במיוחד במצבים בהם אינטראקציה אנושית אינה זמינה."יש שלבים שבהם הטכנולוגיה יכולה לסייע," הוא הסביר. "למשל, בזמן שאנו ממתינים לטיפול, כהכנה לטיפול, או במהלך ההפסקות בין המפגשים הטיפוליים. הטכנולוגיה יכולה גם לעזור לאחר הטיפול לתחזק ולהעמיק את מה שהשגנו."

למרות הספקות, דורון מדגיש כי הטכנולוגיה אינה מחליפה את החיבור האנושי, אלא יכולה להעשיר ולהעצים אותו."על ידי שילוב טכנולוגיה, נוכל להעניק מענה רחב יותר ולסייע למגוון רחב יותר של אוכלוסיות," הוא הוסיף.

תובנות אלו מגיעות בזמן קריטי, כאשר מערכת בריאות הנפש מתמודדת עם ביקוש גובר לצד משאבים מוגבלים. דורון טען כי הטכנולוגיה היא כלי חיוני לגישור על הפער הזה, למרות שעדיין קיימת גישה "שמרנית" המתנגדת לשינויים.

חוסן במגזר הציבורי: כוחן של השותפויות

שרון בלום מלמד, המנהלת את שירותי הרווחה בעיריית תל אביב-יפו, תיארה בצורה חיה מה המשמעות של להיות בחזית המשבר.כאחראית על השירותים הציבוריים והרווחה בעיר, הצוות שלה נאלץ לעבוד בתנאים קשים במיוחד.

"בשבועות הראשונים אחרי ה-7 באוקטובר, 95% מכוח האדם הגיע לעבודה פיזית,"

שיתפה מלמד. "אנחנו לא עובדים מהבית בזמן משברים."דבריה מדגישים את המסירות יוצאת הדופן שהצוות הפגין בתקופה הקשה הזו.

מחלקת הרווחה שלה הייתה אחראית על ניהול מקלטים עבור 19,000 מפונים בשיא המשבר, והם עדיין מספקים סיוע לכ-4,000 אנשים עד היום. המקצועיות והחוסן של הצוות היוו גורם מכריע בשמירה על תפקוד המחלקה, אך כפי ששרון בלום מלמד הדגישה, זה לא היה רק מאמץ אישי – השותפויות היוו חלק מרכזי בהצלחה.

"למדנו שהשותפויות הן המפתח," היא אמרה. עבודה משותפת עם הממשלה, ארגונים אזרחיים וקרנות פילנתרופיות אפשרה להם להקים תוכניות בריאות הנפש, כמו תוכנית headspace לצעירים, שהציעה שירותים קריטיים בתקופה מאתגרת זו.

השותפויות הללו לא היו רק פונקציונליות, אלא טרנספורמטיביות, ואפשרו למגזר הציבורי להתרחב ולעמוד בדרישות המצב.

"זה היה זמן שבו שותפויות שבעבר היה קשה להקים הפכו פתאום לקלות יותר, כי לכולם הייתה מטרה משותפת,"

—היא שיתפה.

תפקיד הפילנתרופיה: זהירות עם עוצמה

אחת התובנות המעמיקות ביותר הגיעה מד"ר הילה הדס, מנכ"לית עמותת אנוש.הדס הדגישה את התפקיד הקריטי שממלאת הפילנתרופיה בתחום בריאות הנפש, אך הזהירה כי עודף משאבים, אם מגיע מהר מדי, עלול להזיק.

"אני לא רוצה עודף משאבים," היא הבהירה. "עודף משאבים שמגיע במהירות, בפרק זמן קצר וצריך לנצל אותו במהירות – זה לא בהכרח דבר טוב."

הדס הדגישה את הצורך בתכנון ארוך טווח וניהול בר-קיימא של משאבים. "צריך לתכנן, צריך לסמוך, וצריך לתת הרבה יותר, אבל לא בלי גבול," היא הסבירה, והמליצה על גישה מחושבת יותר לאופן שבו משאבים ושיטות חדשות מוטמעים במערכת.

אנוש, שנמצאת בחזית החדשנות בתחום בריאות הנפש בישראל, נאלצת לעיתים קרובות לחזות אתגרים עתידיים הרבה לפני שהממשלה מגיבה. "באנוש אנחנו רואים את המצבים מתפתחים לנגד עינינו," הסבירה הדס. "ואז אנחנו נתקלים בשני מצבים: לפעמים אומרים לנו 'זה שטויות', או שזה 'תפקיד של מישהו אחר'."

סיכום: התקדמות מתוך תקווה וזהירות

הפאנל הזה שיקף את לב הדיונים של היום – מציאת האיזון בין מאבקים אישיים לבין אחריות ציבורית, בין חדשנות לחיבור אנושי, ובין קבלת עזרה לניהולה החכם.מדבריו של ד"ר גלעד בודנהיימר על כובד האחריות הלאומית, דרך תובנותיו של פרופ' גיא דורון על תפקידה של הטכנולוגיה בתחום בריאות הנפש, ועד לעדותה של שרון בלום מלמד על חוסנו של המגזר הציבורי, והזהירות שהביעה ד"ר הילה הדס בנוגע לתפקיד הפילנתרופיה – ברור כי אנשי בריאות הנפש בישראל פועלים לא רק להתמודדות עם המשבר הנוכחי, אלא

גם לעיצוב עתיד טוב יותר.

הלקחים מה-7 באוקטובר ואילך מזכירים לנו שמשברים הם בלתי נמנעים, אך הדרך שבה אנו מגיבים להם – באופן אישי ובאמצעות שיתופי פעולה – יכולה להפוך את המאבקים להתקדמות ולחוסן.כמו שאמר ד"ר בודנהיימר: "מתוך הכאוס מצאנו הזדמנויות."