זרקור על תערוכת הצילומים של זיו קורן במרכז פרס לשלום וחדשנות

לאחרונה זכיתי לבקר במרכז פרס לשלום ולחדשנות בתל אביב-יפו. עבור אלו שאינם מכירים, מרכז פרס אינו רק נקודת ציון חשובה אלא סמל למחויבותה המתמשכת של ישראל לשלום, חדשנות ושיתוף פעולה. המרכז, שהוקם לפני למעלה מ-25 שנה על ידי נשיא ישראל לשעבר, שמעון פרס, וכיום בראשות בנו, חמי פרס, נועד לקדם שותפויות חוצות גבולות, תרבויות ומגזרים, ולחבר בין אנשים באמצעות פרויקטים משותפים בתחומי הבריאות, החינוך והעסקים. מוסד זה משקף את אמונתו של פרס, שנהג לומר על השלום שהוא "הדבר הקטן והמשוגע הזה שנקרא שלום."

אפרת דובדבני: חיים שלמים בשירות הציבור

בראש מרכז פרס עומדת אפרת דובדבני, אישה שקריירתה שזורה בהנהגה ובהיסטוריה של מדינת ישראל. אפרת שיתפה: "התפקיד הציבורי הראשון שלי היה בעבודה עם יצחק רבין, ולאחר ההתנקשות ברבין, התחלתי לעבוד עם שמעון פרס. ליוויתי אותו במשך 22 שנים, יזמתי פרויקטים חדשניים בגליל, שימשתי כמנכ"לית בית הנשיא, והיום אני מובילה את המרכז המדהים הזה."

המסע של אפרת משקף את סיפור המדינה – מסע של התמדה ומחויבות. היא תיארה כיצד העבודה לצד מנהיגים גדולים בהיסטוריה של ישראל עיצבה את תפיסתה לגבי מנהיגות וחדשנות, ואת החשיבות בבניית עתיד משותף. "פרס תמיד האמין שהגאווה הישראלית נובעת מחדשנות," היא אמרה, "ושהחדשנות היא הדרך לתיקון עולם."

חדשנות כנתיב לשלום

מרכז פרס ייחודי בגישתו, כשהוא משתמש בחדשנות ככלי להתמודדות עם אתגרים גלובליים. כשמהלכים במסדרונות המרכז, התחושה היא של אופטימיות, של מבט לעתיד שבו חדשנות תוכל לפתור את הבעיות הדחופות ביותר של העולם – אוויר נקי, מים נקיים, ביטחון תזונתי והתקדמות רפואית. כפי שתיארה אפרת, "מה שאנחנו רואים כאן הוא שחדשנות, בסופו של דבר, היא דרך לריפוי העולם."

היא הדגישה את החשיבות שבהנגשה לדור הצעיר: "יש לנו סיור מדהים של ארבע קומות, המיועד לילדים ומדגים איך ניתן ליצור עולם טוב יותר באמצעות חדשנות."

Soldiers weep in the wreckage of a home at Kibbutz Kfar Aza, where leftover wine and challah from a holiday meal are still on the table, four days after the October 7 massacre. Photo by Ziv Koren/Polaris Images

התערוכה: סיפור של חוסן ותקווה

בימים אלו המרכז מארח תערוכה רגשית של הצלם זיו קורן, המתעדת את אירועי ה-7 באוקטובר 2023 והשלכותיהם. אפרת הסבירה שהמבנה של התערוכה אינו כרונולוגי אלא מבוסס על נושאים, הממחישים את סיפוריהם של יחידים ושל החברה כולה בהתמודדות עם הטראומה והחוסן. אחד הסיפורים המרגשים ביותר הוא של זוג צעיר ששרד את הזוועות בפסטיבל המוזיקה נובה. לאחר שכמעט איבדו תקווה, הם נמצאים כעת בתהליך התאוששות, וזיו התחייב לתעד את חתונתם. "אני לא צלם חתונות," אמר, "אבל את החתונה שלכם אני אצלם."

התערוכה מתעדת גם רגעים אישיים עמוקים, כמו אימהות הממתינות לילדיהן לשוב הביתה, ניצולים שמתאחדים לראשונה מאז האירועים, וקהילות שנפגעו קשות אך מפגינות חוסן. תמונה אחת במיוחד מעוררת תחושת מחנק, והיא של מנהרת ח'אן יונס, אשר מעוררת אצל ישראלים רבים את הפחד שהרגישו השבויים במהלך המלחמה.

אפרת הדגישה, "אנחנו מאמינים שתמונה שווה יותר ממיליון מילים." התערוכה הזו מהווה גשר עוצמתי בהבנה, לא רק עבור הישראלים אלא גם עבור אלו בעולם שאולי שכחו את עוצמת האירועים שהתרחשו. המטרה היא להבטיח שהסיפורים הללו לא יישכחו ולהזמין את העולם לראות את החוסן של העם הישראלי.

קריאה לפעולה

כשעזבתי את התערוכה, מילותיה האחרונות של אפרת נחרתו בזיכרוני: "אופטימיות היא לא פריווילגיה; זו תוכנית עבודה." היא הדגישה שכך שמעון פרס היה אומר אם היה כאן היום. מרכז פרס הוא לא רק מקום שבו נפגשים העבר וההווה, אלא מקום שבו העתיד מעוצב יום יום. אפרת, עם מסירותה רבת השנים לשלום ולחדשנות, מגלמת את רוח האופטימיות הזו, שמראה שגם ברגעים החשוכים ביותר, תמיד יש דרך לאור.

אני מזמינה את כולם, בין אם מישראל או מחו"ל, לבקר במרכז פרס, לחוות את התערוכה ולהרהר בכוח החדשנות לשנות את העולם. כפי שאמרה אפרת: "אנחנו פתוחים כל הזמן – שישי, שבת, כל יום – כי התערוכה הזו והמרכז הזה הם השליחות שלנו."

בין אם תבואו לראות את הצילומים המספרים את סיפור האומה שלנו, או כדי לעסוק בעבודת החדשנות של המרכז, אני מבטיח שתצאו עם השראה. בואו נמשיך את השליחות הזו לשלום וחדשנות, כפי שאפרת מציעה – להעביר את המקל הלאה.

---

שימו לב: התערוכה כוללת תוכן לא קל לצפייה.

מחיר כרטיס: 40 ₪

יש להזמין ביקורים מראש דרך האתר.

חלק מההכנסות מיועדות לפורום בני ערובה ומשפחות נעדרות