בזמן שישראל מתמודדת עם גל של טראומה, במיוחד בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, עולה שאלה חשובה: איך ניתן באמת לספק מענה לצרכים הנפשיים של אוכלוסייה שנפגעה כל כך קשה ממלחמות, אלימות ואובדן? התשובה טמונה לא רק בהגדלת מספר המטפלים או בהקמת קליניקות נוספות, אלא במתן טיפול מדויק, שמבוסס על הבנה ותקווה. וזה בדיוק מה שתוכנית הומיה מבקשת להציע.
הומיה נולדה בעקבות הצורך הדחוף שעלה לאחר ה-7 באוקטובר, כאשר התברר שמערכת הבריאות הנפשית הקיימת אינה ערוכה להתמודד עם זרם נפגעי הטראומה. את התוכנית יזם פרופ' שלמה מנדלוביץ', מנהל המרכז לבריאות הנפש שלוותה, בשיתוף פעולה עם פרופ' יובל נריה מאוניברסיטת קולומביה. הומיה היא תוכנית הכשרה מודולרית וחדשנית שנועדה להרחיב את היכולת לטפל בטראומה, תוך שמירה על רמה גבוהה של טיפול מותאם אישית.
לב התוכנית הוא עיקרון "הכשרת המדריכים" – הכשרת מובילים שיחזרו לקהילותיהם ויוכלו ללמד ולהדריך אחרים. המודל הזה מאפשר לתוכנית לצמוח במהירות ולהגיע ליותר אנשים מבלי לפגוע באיכות הטיפול. עידו לורי, ראש התוכנית בישראל, הסביר: "הכשרנו רשמית 150 מטפלים בשלושה מחזורים, אבל בעקיפין, הכשרנו מעל 1,000 מטפלים שמיישמים את הידע כדי לטפל בנפגעי טראומה בכל הארץ."
אבל המספרים לא מספרים את כל הסיפור. מדובר גם בגישה שונה ומדויקת. כפי שמנדלוביץ' מסביר, טראומה אינה מחלה שאפשר פשוט לתת לה תרופה ולצפות להחלמה. "צריך להתאים את הטיפול לכל מטופל, בדומה לטיפול בסרטן – אי אפשר לתת לכולם את אותו טיפול ולצפות לאותן תוצאות." זו בדיוק מהות תוכנית הומיה: למצוא את הטיפול הנכון, לאדם הנכון, בזמן הנכון.
הומיה מיישמת גישה מבוססת נתונים, ולא מתמקדת רק באנשים שמאובחנים ב-PTSD, אלא גם באוכלוסיות רחבות יותר שנפגעו מטראומה, אך לא קיבלו אבחנה רשמית.
דיוק על פני הרגלים ישנים
אחד הדברים שנחשפים במהירות בשטח הוא שלמרות הידע והניסיון של המטפלים, לעיתים הם נוטים לחזור לשיטות המוכרות להם, במקום להתאים את הטיפול למה שהמטופל באמת צריך. זהו לא עניין של זלזול, אלא הרגל אנושי. כאן נכנסת המומחיות של הומיה – התוכנית מתמקדת בקבלת החלטות מבוססות נתונים וראיות, במקום להסתמך על אינטואיציה או העדפות אישיות של המטפל.
באמצעות פלטפורמה דיגיטלית ייחודית, המטפלים יכולים לעקוב אחר ההתקדמות של המטופלים בזמן אמת, ולהתאים את הטיפול בהתאם לתוצאות שמתקבלות בשטח, ולא רק על בסיס הרגלים ישנים.
התאמת הטיפול בזמני משבר
הייחוד של הומיה טמון ביכולת שלה להגיב למציאות הישראלית. התוכנית פותחה זמן קצר לאחר אירועי ה-7 באוקטובר, והיא מיועדת לטפל בטראומות מורכבות ומתמשכות, כפי שאנחנו חווים כעת בארץ. הטראומה בישראל אינה אירוע חד פעמי – היא מצטברת, ונוצרים בה שכבות של טראומה חדשה על ישנה. לכן, היכולת להתאים תוכנית טיפול לכל מטופל בנפרד היא קריטית מתמיד.
פרופסור מנדלוביץ' שיתף סיפור אישי שממחיש את הדילמה הקשה בטיפול בטראומה: בנו, חייל שהיה מוצב בכיסופים במהלך האירועים הקשים של ה-7 באוקטובר, חווה דברים קשים מאוד אך עדיין לא דיבר עליהם. "הוא אומר לי, 'אבא, כשאסיים את השירות הצבאי, ניסע לאירלנד, נשכור רכב, ואני אספר לך הכל'," סיפר מנדלוביץ', ובכך הדגיש עד כמה עדין ומורכב ניהול הטיפול בטראומה. "השאלה מתי ואיך לחשוף את הטראומה היא קריטית בטיפול ב-PTSD. אם לוחצים על המטופל להיפתח מוקדם מדי, עלול להיגרם נזק. אבל אם לא מעודדים אותו לדבר בזמן הנכון, הטיפול עלול לא להתקדם כלל."
זו בדיוק המורכבות ש"הומיה" מבקשת לפתור. באמצעות פרוטוקולים מבוססי ראיות וכלים טיפוליים מדויקים, התוכנית מציידת את המטפלים בידע וביכולות להבין מתי וכיצד לשלב שיטות טיפול שונות – בין אם מדובר בטיפול בחשיפה, בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, או בשיטות אחרות. הדגש הוא תמיד על התאמה אישית של הטיפול לכל מטופל, במקום יישום גישה אחידה לכולם.
קהילה וטיפול אישי בקנה מידה רחב
אחת התכונות המרשימות של תוכנית הומיה היא השילוב המיוחד בין הכשרה רחבת היקף לבין טיפול מותאם אישית. המטפלים שעוברים את ההכשרה אינם מסיימים אותה וממשיכים הלאה, אלא הופכים לחלק מקהילה מתמשכת של לומדים. אחת לשבועיים, כל המטפלים המוסמכים נפגשים בזום, שם הם דנים במקרים, משכללים פרוטוקולים, ומשתפים תובנות. כך נוצר מעגל מתמשך של למידה ומשוב, שמבטיח שהתוכנית תישאר דינמית ותמשיך להתאים את עצמה לצרכים המשתנים של האוכלוסייה.
הילה אטיאס אלמגור, מנהלת התפעול של הומיה, ציינה את החשיבות של הקהילה הזו: "הפן הקהילתי הוא קריטי. המטפלים נפגשים בקביעות, לומדים מקרים ביחד, ואנחנו יכולים להתאים את הפרוטוקולים בהתאם לניסיון המצטבר מהשטח. זה לא רק עניין של הכשרה – זה עניין של יצירת רשת תמיכה למטפלים ברחבי הארץ." היכולת הזו של הומיה לשמור על מגע אישי עם המטפלים, תוך הכשרה מתמדת בקנה מידה רחב, היא מה שמאפשר לתוכנית להתרחב מבלי לאבד את הליבה האנושית והאישית של הטיפול.
בנוסף למפגשים הקבועים, התוכנית כוללת גם פלטפורמה דיגיטלית שבה המטפלים יכולים להזין נתונים על מטופלים, לעקוב אחר ההתקדמות שלהם ולקבל הנחיות להמשך הטיפול. כך כל החלטה טיפולית מגובה בנתונים, ולא רק בתחושות בטן או העדפות אישיות.
תקווה לעתיד
בלב התוכנית עומדת האמונה שטראומה, לא משנה כמה קשה, יכולה להניב תוצאות טובות כאשר יש כלים מתאימים וגישה נכונה. הומיה אינה רק על טיפול בפצעי העבר – היא גם על מתן תקווה לעתיד. המטפלים שעוברים את ההכשרה לא רק מקבלים ידע מקצועי חדש, אלא יוצאים עם תחושת ביטחון מחודשת ותחושת שליחות. כפי שפרופ' מנדלוביץ' אמר: "הסטודנטים שלנו לא רק לומדים טכניקות; הם יוצאים עם ביטחון שהם יכולים לעזור. וכאשר למטפלים יש תקווה, הם מעבירים את התקווה הזו למטופלים שלהם."
גם פרופ' יובל נריה הדגיש את החשיבות של התקווה בטיפול בטראומה. לדבריו, המטרה הסופית בטיפול בטראומה היא לא רק להפחית סימפטומים, אלא להחזיר לאדם את התקווה. "הטראומה יכולה לגזול מהאדם את העתיד שלו, אבל עם הטיפול הנכון, אפשר לעזור לו להחזיר אותו."
בתקופה כל כך מאתגרת כמו זו שישראל עוברת, תוכניות כמו הומיה מעניקות אופק חיובי. בעזרת שילוב של דיוק טיפולי, קהילת מטפלים חזקה ותחושת תקווה, התוכנית לא רק מטפלת במשבר הנפשי המיידי, אלא גם בונה את התשתית לריפוי ארוך טווח.
Yorumlar